המרכז לאבחון וטיפול קנדידה

המידע המקיף והמקצועי ביותר בתחום טיפול ואבחון קנדידה.

לפרטים ומידע נוסף

פנו אלינו לייעוץ בטלפון או השאירו פרטים

קנדידה

קנדידה היא סוג של שמר הנחשב לגורם השכיח ביותר לזיהומים פטרייתיים בבני אדם בכל רחבי העולם. ישנם זנים רבים מאוד של קנדידה שאינם מזיקים לאדם כלל ובנוסף ישנם זנים המתקיימים בגופנו באופן טבעי שאינם מזיקים לנו בדרך כלל.

זנים אלה הם זנים אופורטוניסטיים, כלומר אורגניזמים המתקיימים בסביבתנו הטבעית, הממתינים לשעת פעולה כדי לתקוף אותנו. שעת פעולה שכזו מתאפשרת למשל כשהמערכת החיסונית שלנו חלשה מאוד. הזן שגורם לרוב הזיהומים הפטרייתיים הוא קנדידה אלביקנס, אך בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה בשכיחות של זנים נוספים כשבעיקר מדובר על candida glabrata ו- candida rugosa, שמאופיינים בעמידות מסוימת נגד התרופות המשמשות לטיפול בקנדידה אלביקנס.

אין כמעט אדם שלא נושא על גופו את פטריית הקנדידה על פני העור ובנוסף ניתן לבודד את הפטרייה מהנרתיק של 50-90 אחוז מהנשים הבריאות. אזורים נוספים בהם נוהגת לקנן הקנדידה באופן טבעי הם חלל הפה ומערכת העיכול התחתונה.

בקצרה

קנדידה היא סוג של שמר הנחשב לגורם השכיח ביותר לזיהומים פטרייתיים בבני אדם בכל רחבי העולם.

אין כמעט אדם שלא נושא על גופו את פטריית הקנדידה על פני העור ובנוסף ניתן לבודד את הפטרייה מהנרתיק של 50-90 אחוז מהנשים הבריאות. אזורים נוספים בהם נוהגת לקנן הקנדידה באופן טבעי הם חלל הפה ומערכת העיכול התחתונה.

תרופות מסוימות הגורמות לקנדידה כמו סטרואידים הניטלים לטיפול במחלות אוטואימוניות, טיפולים אונקולוגיים (כימותרפיה ובעיקר מושתלי מח עצם), שימוש ארוך טווח באנטיביוטיקה, תרופות לדיכוי מערכת החיסון ועוד.
בנוסף, יש גם מחלות שונות שעלולות לגרום להופעת הקנדידה וביניהן סוכרת, איידס, אוכלוסיית תינוקות פגים.

התסמינים הקליניים בהם באה הקנדידה לידי ביטוי מושפעים בין היתר מגיל החולה, מינו והאזור הספציפי בגוף שבו הצליחה הקנדידה לשגשג ביתר. התסמינים של הזיהום הפטרייתי יכולים לבוא לידי ביטוי בשינויים לא נעימים באיזורי: ציפורניים, נרתיק, חלל הפה והלוע, בעיניים, מערכת השתן, בעור ובמערכת הדם.

כן, הקנדידה יכולה להיות מדבקת כמו כל זיהום אחר אבל לא בהכרח. תלוי ביכולת ההגנה שלך, ובמצב הבריאותי שלך. קנדידה פנימית לא מדבקת, קנדידה חיצונית (פה, לשון, עור, ציפורניים, רגליים, נרתיק) יכולה להיות מדבקת.

בוודאי, הקנדידה עלולה להיות מדבקת בעיקר אם היא חיצונית למשל בציפורניים, בפה או בנרתיק) אבל לא בהכרח ותלוי בטיפול שנעשה למניעתה. קנדידה פנימית לעומת זאת, אינה מדבקת

האבחון כולל בראש ובראשונה התייחסות לתמונה הקלינית של המחלה ובירור של כל גורמי הסיכון שמהווים את מנת חלקו של המטופל. לאחר מכן ניתן לבצע מגוון בדיקות מעבדה, המשתנות בהתאם למיקום של הזיהום. את הזיהום לא ניתן לאבחן באמצעות בדיקה אחת ולכן צריך לבצע אינטגרציה בין ממצאים מבדיקות שונות. בין היתר מדובר על בדיקת PH של הנרתיק, בדיקת משטח לתרבית, ספירת דם, בדיקת תפקודי בלוטת התריס, בדיקת תפקודי כבד, ביופסיה לשלילת גידול או הפרעות עוריות אחרות ועוד.

הטיפול גם כן משתנה בהתאם למוקד שבו התפתחה הקנדידה. בגדול הוא מבוסס על תרופות אנטי פטרייתיות הניטלות בטבליות להחדרה נרתיקית, בתכשירים למריחה על העור, בטבליות, לכסניות, תמיסות או עירוי ורידי.
עם זאת, לפעמים הפתרון הוא המניעה או טיפול בשורש הבעיה שגרמה לקנדידה להופיע. ישנם מטופלים שניסו שיטות טיפול רבות מעולם הרפואה האלטרנטיבית כגון נטורפתיה, רפואה סינית ועד אבחון מדויק בגלגל העין

לפרטים ומידע נוסף

פנו אלינו לייעוץ בטלפון 074-7691224 או השאירו פרטים

מה הם הגורמים לקנדידה?

את קצב ההתרבות של הקנדידה מווסתים שלושה אלמנטים: המערכת החיסונית בדגש על הנויטרופילים, החיידקים המתקיימים בסביבתה הקרובה של הקנדידה ורקמות הגוף השונות המונעות באופן פיזי את החדירה שלה לגוף כמו לדוגמה רקמת העור. אי לכך, כל פגיעה באחד מהאלמנטים האלו תגדיל את הסיכון לחלות בזיהום של קנדידה. בין היתר חשוב להזכיר את הגורמים הבאים:

מה הם התסמינים של קנדידה?

התסמינים של הקנדידה משתנים בהתאם לאזור בגוף שבו התפתחה הפטרייה. קנדידה בנרתיק למשל תגרום להפרשות דמויות קוטג', גרד בנרתיק, נפיחות, אדמומיות, כאבים בזמן קיום יחסי מין, כאבים בזמן מתן שתן ותחושת צריבה ואילו בעור הפטרייה יכולה לגרום לתפרחת חיתולים בתינוקות, לעור דמוי כוויה, לשינויים בגוון, במרקם ובעובי העור, לכאבים, פפולות ועוד.

בחלל הפה הקנדידה יכולה לגרום לרבדים לבנים או אדומים ורגישות בחניכיים ואם הזיהום התפשט גם ללוע ולוושט, ייתכנו גם כאבי בליעה וקשיי בליעה. הקנדידה יכולה גם כן לגרום לדלקת בדרכי השתן ואף להוביל להתפתחות פטרת הציפורניים.

כיצד מאבחנים קנדידה?

האבחון כולל בראש ובראשונה התייחסות לתמונה הקלינית של המחלה ובירור של כל גורמי הסיכון שמהווים את מנת חלקו של המטופל. לאחר מכן ניתן לבצע מגוון בדיקות מעבדה, המשתנות בהתאם למיקום של הזיהום. את הזיהום לא ניתן לאבחן באמצעות בדיקה אחת ולכן צריך לבצע אינטגרציה בין ממצאים מבדיקות שונות. בין היתר מדובר על בדיקת PH של הנרתיק, בדיקת משטח לתרבית, ספירת דם, בדיקת תפקודי בלוטת התריס, בדיקת תפקודי כבד, ביופסיה לשלילת גידול או הפרעות עוריות אחרות ועוד.

כיצד מטפלים בקנדידה?

הטיפול גם כן משתנה בהתאם למוקד שבו התפתחה הקנדידה. בגדול הוא מבוסס על תרופות אנטי פטרייתיות הניטלות בטבליות להחדרה נרתיקית, בתכשירים למריחה על העור, בטבליות, לכסניות, תמיסות או עירוי ורידי. העירוי הוורידי נדרש לרוב רק במצבים שבהם הקנדידה הצליחה לפלוש לזרם הדם. אם מדובר בבעיה כרונית, ייתכן כי לאחר הטיפול הראשוני יצטרך להישאר המטופל במשטר של טיפול מניעתי במשך חצי שנה לפחות. במידת הצורך יקבל החולה טיפולים נוספים כמו לדוגמה טיפולים לחיזוק מערכת החיסון וכן יש לטפל כמובן בגורם שהוביל מלכתחילה להתפשטות הקנדידה. כך לדוגמה אם מדובר על חולה אונקולוגי הסובל מנויטרופניה, ייתכן כי יהיה צורך להפחית את המינון של התרופות הכימותרפיות. בדיוק באותו האופן אם מדובר על פג שנולד במשקל נמוך מאוד, ייתכן כי יהיה צורך להסיר את הקטטר המרכזי על מנת לצמצם את הסיכוי לזיהום קנדידה מערכתי.

מאמרים מקצועיים

קנדידה ותפקוד מיני

קנדידה ותפקוד מיני

המחקרים אודות קנדידה זוכים בעת האחרונה לעניין רב. עוד ועוד מידע מתאסף, לרבות ההשפעה האפשרית על היצר המיני ועל התפקוד המיני הן בגברים והן בנשים. וככל

לקריאת המאמר»
לפרטים ומידע נוסף

פנו אלינו לייעוץ בטלפון 074-7691224 או השאירו פרטים

מעוניינים שנחזור אליכם? השאירו פרטים!