עולם הרפואה נוטה לדחות מצב יתר קנדידה בטענה שזהו מצב רפואי שאינו מוכח. אך שום דבר אינו יכול להיות רחוק יותר מהאמת. העובדה היא כי קיימים אלפי מחקרים שבוחנים קנדידה אלביקנס ואת האופנים השונים בהם היא משפיעה על הגוף.
חלק מהמחקרים מתבוננים על קנדידה מקומית או על דלקות המופיעות בקרב חולים מחוסנים, אך אחרים מסייעים ללמידת האופן שבו קנדידה עשויה להתיישב במעיים ולהוביל לתסמינים הרבים והמגוונים של כמות יתר של קנדידה.
השפעת אנטיביוטיקה על חיזוק קנדידה
מחקר שפורסם בשנת 2013 בכתב העת Scientific Reports, מעניק תובנה מכרעת לגבי האופן בו קנדידה אלביקנס עשויה להשיג עמדה דומיננטית בצמחיית המעיים זמן קצר לאחר נטילת סבב אנטיביוטיקה. מסיבה זו מומלץ לקחת פרוביוטיקה במהלך ולאחר נטילת אנטיביוטיקה.
המחקר מסייע אף להסביר את הסיבה בגללה אנטיביוטיקה היא אחד הגורמים העיקריים לקנדידה, ומדוע השימוש בה באופן שאינו ראוי עשוי להיות להשפיע באופן חמור על הבריאות לטווח הארוך.
הקשר בין קנדידה לבין המערכת החיסונית
קנדידה אלביקנס היא אורגניזם מסתגל להפליא. היא יכולה, לדוגמא, לשרוד בתנאים חומציים ולפתח תוצרי לוואי משלה, המשנים באופן פעיל את רמות ה-pH סביבה על מנת לאפשר התפשטות מהירה יותר.
כך היא מגנה על עצמה מפני המערכת החיסונית. וכיום, הודות למחקר בנושא זה, ניתן לראות כי קנדידה אלביקנס משנה אף את האופן בו צמחיית המעיים משתנה לאחר סבב אנטיביוטיקה.
אנטיביוטיקה מאפשרת לקנדידה להשתלט על הבטן
במהלך המחקר, קבוצת עכברים קיבלו אנטיביוטיקה למשך שבוע. לאחר מכן הם חוסנו עם קנדידה אלביקנס, וצמחיית המעיים שלהם נבדקה כעבור שלושה שבועות מהחיסון. קבוצת עכברים נוספת חוסנה עם קנדידה אלביקנס ללא סבב אנטיביוטיקה.
העובדה הראשונה שהתגלתה היא שקנדידה אלביקנס התפשטה באופן נרחב בקרב העכברים שקיבלו אנטיביוטיקה, וצמחיית המעיים שלהם השתבשה באופן משמעותי כתוצאה מכך. למעשה, ריבוי הקנדידה בעכברים אלו עדיין ניכר כעבור שלושה חודשים.
הוכחת השפעת אנטיביוטיקה על התרבות קנדידה
העכברים עם צמחיית המעיים הבריאה, כלומר, ללא אנטיביוטיקה, הצליחו להדוף את הקנדידה ביעילות רבה יותר. כעבור שלושה שבועות, העכברים שלא קיבלו אנטיביוטיקה, חיסלו לחלוטין את הקנדידה מהמעיים.
למרבה הפלא, נדרשה כמות קטנה ביותר של קנדידה אלביקנס להתפשט בקרב העכברים שלקחו אנטיביוטיקה. קנדידה בדרך כלל אינה נוכחת בעכברים, אך היא קיימת במעיים של שבעים עד שמונים אחוזים מבני האדם. למרות שמחקר זה נערך על עכברים, קל לראות כיצד סבב אנטיביוטיקה מאפשר התיישבות ופריחה מהירה של קנדידה, השולטת על המעיים.
אנטיביוטיקה משנה את אופן התאוששות המעיים לאחר קנדידה
המסקנה החשובה השנייה ממחקר זה היא שנוכחות קנדידה אלביקנס בצמחיית המעיים, מחלישה או משנה באופן פעיל את הרכב החיידקים, כשהיא נבנית מחדש. החוקרים מצאו כי לאחר שלושה שבועות, העכברים שקיבלו אנטיביוטיקה, הפגינו רמות נמוכות יותר באופן משמעותי, של חיידקים לקטובצילים, חיידקי חומצה לקטית הנמצאים ברוב התוספים הפרוביוטיים.
רמת החיידקים הכללית במעיים הייתה זהה בערך לרמה שנמצאה בקרב העכברים שלא נטלו אנטיביוטיקה, אך הרכב צמחיית המעיים שלהם היה שונה ביותר.
משמעות תוצאות אלו היא שנטילת תוספים המכילים חיידקי חומצה לקטית, היא אחת ההגנות הטובות ביותר נגד קנדידה. הם מפחיתים את רמות ה-pH במעיים ומונעים מהקנדידה לעבור לצורה הפטרייתית שלה. באמצעות הפחתה משמעותית של מספר החיידקים ממשפחה זו, קנדידה מסוגלת לשרוד בקלות רבה יותר.
השפעת קנדידה על שיקום המעיים
נוכחות קנדידה אלביקנס בצמחיית מעיים משובשת ביותר, משפיעה על האופן בו צמחיית המעיים נבנית מחדש. קנדידה מתיישבת במעיים ונשארת בהם תקופות ארוכות, ומונעת אף את צמיחת "החיידקים הטובים" ויכולת התרבותם.
בדיוק באותו אופן בו היא משנה את רמות ה-pH בסביבתה, היא משנה את סביבתה על מנת לאפשר צמיחה מהירה יותר של חיידקים מזיקים.
התאוששות מהשפעת האנטיביוטיקה וטיפול בקנדידה
אנטיביוטיקה נפלאה למצבים רפואיים רבים, אך יש לזכור תמיד שהיא מגיעה עם מחיר על הבריאות לטווח הארוך. צמחיית מעיים בריאה קשורה לעיכול טוב יותר ולחסינות, בעוד שצמחיית מעיים משובשת נקשרת לשלשולים, דיכאון, דלקת מעיים, מחלות נשימה כגון אסטמה, והשמנה בילדות.
מסיבה זו, השלמת החוסרים עם פרוביוטיקה לפני ולאחר סבב אנטיביוטיקה, מומלצת כמעט תמיד, ובוודאי שיש להתייעץ עם הרופא בנושא זה.
לאחר שקנדידה מתיישבת במעיים, קשה מאוד להיפטר ממנה הסיבה לכך היא במידה רבה הסתגלות הקנדידה למעיים, והאופן בו היא מגנה על עצמה. שיטות כגון תזונה דלת סוכר, אנטי פטרייתית, המכילה אנזימים ופרוביוטיקה, מועילה להתאוששות.