כאשר מאבחנים נוכחות של פטריית הקנדידה בשתן, בין אם מדובר בנבדק סימפטומטי ובין אם מדובר בנבדק שאינו סימפטומטי, בכלך מקרה ומקרה אין להתעלם מהממצא אלא להמשיך ולחקור את המשמעויות שלו.
הצעד הראשון שיש לבצע במקרה הזה הוא נטילת דגימת שתן נוספת וזאת כיוון שבמקרים רבים מאוד נוכחות הקנדידה בשתן לא מעידה על זיהום בדרכי השתן אלא על נוכחות של קנדידה בסביבת השופכה, שגרמה לזיהום השתן בדגימה.
את הדגימה החדשה יש ליטול לאחר חיטוי האזור כשאת הדגימה עצמה יש לקחת ממרכז הזרם. הכוונה היא לכך שעל הנבדק לתת שתן לאסלה וליטול את הדגימה רק לאחר שכמות מסוימת של שתן נשטפה לאסלה. כשמדובר בנבדק שלא מסוגל לתת דגימה ממרכז השתן, ייתכן כי יהיה צורך ליטול את הדגימה באמצעות קטטר. במקרים שבהם כבר ישנו קטטר קבוע או זמני, מומלץ להחליף את הקטטר בקטטר חדש, על מנת לוודא שהדגימה נקייה לחלוטין ללא צל של ספק.
בנקודה זו יש לציין כי דלקת בדרכי השתן ממקור פטרייתי נחשבת לנדירה מאוד שכן רוב המקרים של דלקת בדרכי השתן מקורם בזיהום של חיידקי מעיים שהצליחו לנדוד לפתח השופכה ומשם לעשות את דרכם במעלה דרכי השתן.
מה הם התסמינים של דלקת בדרכי השתן ממקור פטרייתי?
בדרך כלל מטופל בעל נוכחות של קנדידה בשתן יהיה א-תסמיני אך במקרים שבהם מופיעים תסמינים, לרוב מדובר בתסמינים הזהים לאלו מהם סובלים חולים על רקע זיהום חיידקי של דרכי השתן. אם מדובר בזיהום פטרייתי של דרכי השתן התחתונות ושלפוחית השתן יופיעו תסמינים כמו למשל אי נוחות, צריבה או כאבים בזמן ההשתנה, עלייה בתדירות ותכיפות ההשתנה ואם מדובר בזיהום של הכליות, ייתכן חום גבוה, צמרמורות, כאבי גב תחתון או כאבי מותן ועוד.
בדיקות הדמיה במקרה של נוכחות קנדידה בשתן
בחולים תסמיניים או בחולים קריטיים עם נוכחות של קנדידה בשתן, ייתכן כי יהיה צורך לבצע בדיקות הדמיה דיאגנוסטיות על מנת לשלול נזקים חמורים במערכת השתן ובאזורים הסמוכים אליה כמו לדוגמה אבצסים בבלוטת הערמונית. בדיקת הבחירה היא אולטרסאונד, בעיקר משום שמדובר בבדיקה זמינה מאוד ובטוחה מאוד. עם זאת, במקרים מסוימים דווקא בדיקת CT תידרש על מנת לאבחן ממצאים במערכת השתן.
זיהום פטרייתי לאחר דלקת בדרכי השתן
עד כה עסקנו רק במקרים שבהם מקור הדלקת בדרכי השתן בזיהום פטרייתי, אך חשוב לציין כי הקשר בין דלקת בדרכי השתן לבין פטריית הקנדידה מורכב יותר. הכוונה היא לכך שלעתים נוצר זיהום פטרייתי לאחר ההחלמה מדלקת בדרכי השתן כתוצאה מנטילה של אנטיביוטיקה. חשוב להבין כי פטריית הקנדידה מתקיימת בגוף האדם באופן טבעי אך כל עוד נשמר האיזון בינה לבין חיידקי הנרתיק ומערכת העיכול, אוכלוסיית הקנדידה נותרת יציבה ולא מאיימת.
עם זאת, כאשר נוטלים תרופות ממשפחת האנטיביוטיקה, אוכלוסיית החיידקים הטובים נפגעת במקביל לאוכלוסיית החיידקים המזיקים ובעקבות זאת פטריית הקנדידה יכולה לשגשג ולהתפשט באין מפריע. בדרך כלל התפשטות של פטריית הקנדידה עד כדי זיהום ויצירה של תגובה דלקתית מתרחשת בקרב חולים בעלי מערכת חיסונית חלשה או בקרב חולים המקבלים טיפול אנטיביוטי למשך זמן ארוך מאוד.
כיצד מטפלים בדלקת בדרכי השתן ממקור פטרייתי?
מן הסתם טיפול אנטיביוטי לא יהיה יעיל במקרה הזה אלא דווקא טיפול אנטי פטרייתי. הכוונה היא בעיקר לתרופה הנקראת fluconazole הניתנת לנטילה באופן פומי או בעירוי ורידי. כמו כן במקרים מסוימים טיפול הבחירה יהיה flucytosine או amphotericin B.