הקנדידה היא אורגניזם אופורטוניסטי וככזה היא רק ממתינה להזדמנות שבה תוכל לשגשג באין מפריע ולגרום לזיהום. הזדמנויות כאלו צצות כאשר המערכת החיסונית שלנו מדוכאת באמצעות תרופות כמו לדוגמה סטרואידים, כאשר האויבים הטבעיים של הקנדידה נעלמים כתוצאה למשל מטיפול אנטיביוטי ממושך וכן כתוצאה ממצב של הרעבה שגורם לפגיעה בשלמות הרקמות ובמערכת החיסון.
בשנים האחרונות הולכות ומצטברות העדויות לכך שנשים בהיריון סובלות משכיחות גבוהה יותר של זיהומי קנדידה בנרתיק בהשוואה לנשים שאינן הרות. הגורמים לכך לא ברורים עד תום אך ככול הנראה יש לכך קשר לשני גורמים מרכזיים: ריכוז גבוה יותר של גליקוגן בהפרשות הנרתיקיות ורמות גבוהות יותר של אסטרוגן.
האם מומלץ לטפל בקנדידה במהלך ההיריון?
ישנן נשים רבות הנוטות להזניח את הבעיות הרפואיות שלהן במהלך ההיריון, כיוון שהן חוששות שהטיפולים שיקבלו יסכנו את העובר. שימו לב – לא זו בלבד שאין שום סיבה לסבול מזיהומי קנדידה במהלך ההיריון, אלא שהזיהום יכול לסכן את העובר, יותר מאשר התרופות. זאת כל עוד עושים שימוש בתרופות המאושרות לשימוש במהלך ההיריון.
הזיהום הפטרייתי לא מסוגל לעבור את מחסום השליה. עם זאת, העובר יכול להידבק בקנדידה כאשר הוא עובר בתעלת הלידה. במחקרים שבחנו את ההשפעה של זיהומי קנדידה בנשים הרות על שכיחות הזיהומים בתינוקות, נמצא כי ישנה שכיחות גבוהה יותר של זיהומי קנדידה בתינוקות שנולדו לאימהות שסבלו מזיהום קנדידה בנרתיק, מאשר בתינוקות שנולדו לאימהות שלא סבלו מקנדידה.
האם ניתן ליטול תרופות אנטי פטרייתיות במהלך ההיריון?
הטיפול בקנדידה מבוסס על שימוש בתרופות אנטי פטרייתיות הניטלות בדרכים שונות. כשמדובר בזיהום קנדידה בנרתיק, הטיפול מתבסס על טבליות להחדרה נרתיקית, קרם לשימוש חיצוני (אם הזיהום מערב גם את הפות) וכדורים לנטילה פומית במידת הצורך. גם אם המטופלת כבר סבלה בעבר מזיהום של פטריית הקנדידה, אל לה לקחת את התרופות שנהגה לקחת באפיזודה הקודמת של הזיהום באופן אוטומטי.
הסיבה לכך היא שלא כל התרופות המותרות לשימוש באופן שגרתי, בטוחות לשימוש גם במהלך ההיריון. זהו למשל המקרה בפלוקונאזול הניטל באופן פומי כקו טיפול שני לטיפול בזיהום נרתיקי של קנדידה. ישנם דיווחים בספרות הרפואית על מומים מולדים שהתפתחו בעוברים לאימהות שנטלו פלוקנאזול במהלך ההיריון, אבל תופעה זו נצפתה אך ורק בקרב תינוקות שנולדו לאימהות שנטלו כמויות גדולות של התרופה, כלומר מעל 400 מ"ג ליום. אין כל סיכון בנטילה של 150 מ"ג פלוקונאזול ליום לטווח קצר.
כמו כן ישנן תרופות אנטי פטרייתיות הבטוחות לשימוש בשלב מסוים בלבד של ההיריון אך לא באחרים. על מנת שניתן יהיה ליהנות מרמת ודאות גבוהה כל האפשר ועל מנת שלא יהיה סיכון לטעות, יש להתייעץ עם רופא הנשים בכל מקרה שבו המטופלת בהיריון וכן בכל מקרה שבו המטופלת מתכוונת להיכנס להיריון בקרוב.
קנדידה בהנקה
בדיוק כפי שישנה חשיבות עליונה להתייעץ עם רופא הנשים לפני נטילה של תרופות אנטי פטרייתיות במהלך ההיריון, כך יש גם לפנות לייעוץ בתקופת ההנקה. בנוסף לכך, חשוב לציין בהקשר זה כי הקנדידה יכולה לגרום לזיהומים בפטמות בנשים מניקות. זיהום זה יכול לגרום לכאבים חמורים, דלקת, אדמומיות, נפיחות, קשיי הנקה ובסופו של דבר לגרום להפסקת ההנקה.
במקרה שבו מתקבלת האבחנה כי ישנו זיהום של קנדידה בפטמה, לרוב ייעשה שימוש בתרופות אנטי פטרייתיות הניטלות דרך הפה או בקרם למריחה על העור הפגוע. הזיהום לרוב לא עובר לחלב האם שכן הלקטופרין שבחלב מעכב את התפשטות הקנדידה.
