קנדידה בנרתיק היא בין הגורמים השכיחים ביותר המובילים לביקור אצל רופא הנשים ובנוסף יש לציין כי התרופות הנמכרות ללא מרשם רופא המתאימות לנשים הסובלות מזיהום פטרייתי בנרתיק מככבות ברשימת עשרת התרופות הנמכרות ביותר באופן קבוע.
רק על מנת לסבר את האוזן נציין כי מדי שנה נמכרות בארצות הברית לבדה תרופות אנטי פטרייתיות OTC (over the counter, ללא מרשם רופא) לשימוש נרתיקי בהיקף של 250 מיליון דולר.
בקרב חלק מהנשים הקנדידה בנרתיק מופיעה באופן חד פעמי ולאחר הריפוי התסמינים נעלמים לצמיתות, אך ישנן גם נשים רבות הסובלות מהזיהום הפטרייתי באופן כרוני ומתמשך. זיהום כרוני של קנדידה הוא זיהום שהתפרץ לפחות ארבע פעמים במהלך שנה אחת.
מה הם הגורמים לקנדידה בנרתיק?
קנדידה אלביקנס הוא הזן השכיח ביותר המבודד מתרביות שנלקחו מנשים הסובלות מזיהום קנדידיאלי של הנרתיק. בנרתיק מתקיימים התנאים האידיאליים להתפתחות של פטריות, הכוללים בין היתר לחות גבוהה, חום גבוה יחסית ועלטה. עם זאת. במצב תקין, הקנדידה לא אמורה לגרום לתסמינים כלשהם שכן היא מתקיימת באיזון מושלם עם החיידקים המרכיבים את פלורת הנרתיק.
לפיכך כל גורם הפוגע באוכלוסיית החיידקים הטבעית של הנרתיק או כל גורם הפוגע ביכולתה של מערכת החיסון להתמודד עם הפטרייה, מגדיל את הסיכוי לזיהום קנדידיאלי. בין היתר מדובר בתת תזונה, הרעבה, אנורקסיה, טיפול אנטיביוטי, טיפול תרופתי המדכא את מערכת החיסון ועוד.
מה הם התסמינים של קנדידה בנרתיק?
התסמינים של קנדידה בנרתיק כוללים בין היתר תחושת חוסר נעימות מקומית, גרד נרתיקי, תחושה של שריפה, צריבה או כאב בזמן קיום יחסי מין, הפרשה חריגה מהנרתיק, המזכירה יותר מכל גבינת קוטג', צריבה בזמן מתן שתן ועוד. כל התסמינים שהוזכרו לעיל יכולים להופיע באופן בלעדי בנרתיק, באופן בלעדי בפות או במקביל בפות ובנרתיק. בנוסף לכך, בהחלט תיתכן נוכחות של קנדידה הניתנת לאבחון בבדיקת תרבית, ללא כל תסמינים קליניים.
כיצד מאבחנים קנדידה בנרתיק?
האבחון הבסיסי מבוסס על בדיקה גופנית אצל רופא הנשים כשבראש ובראשונה יש לבצע אבחנה מבדלת בין זיהום של פטריית הקנדידה לבין מחלות אחרות שהיו יכולות לבוא לידי ביטוי באותו האופן מבחינה תסמינית. הכוונה היא למשל לדלקת נרתיק ממקור חיידקי, וסטיבוליטיס ועוד. הבדיקה הגופנית כוללת ניסיון לאתר שינויים בגוון העור, נפיחות, בצקת, אדמומיות, כיבים ועוד.
במסגרת הבדיקה הגופנית בדרך כלל יבצע הרופא גם בדיקה לבירור רמת החומציות של הנרתיק (אם ה- PH הנרתיקי נמוך מ- 4.5 ניתן יהיה לפסול על הסף את האפשרות שהתסמינים הם תוצאה של זיהום חיידקי), בדיקת whiff (הפקת ריח של אמינים מחוזרים) ובנוסף תילקח דוגמית מההפרשות הנרתיקיות לבדיקת תרבית.
בהתאם לתסמינים ולממצאים יבוצעו תרביות שונות. אם לדוגמה הנבדקת סובלת מריכוז גבוה של תאי דם לבנים בהפרשה הנרתיקית, יש לשלוח דוגמית לבדיקת תרבית לשלילת כלמידיה, זיבה וטריכומוניאזיס וגינליס. לעומת זאת אם הנבדקת סובלת מכיבים מקומיים בנרתיק או בפות, יהיה צורך בביצוע תרבית לשלילת הרפס. במקרים חריגים יוחלט על ביצוע ביופסיה לשלילת גידול סרטני.
כיצד מטפלים בקנדידה בנרתיק?
הטיפול בקנדידה בנרתיק הוא תרופתי בעיקרו וכולל נטילה של תרופה כזו או אחרת ממשפחת האזולים במשך שבועיים באופן פומי או עד שבבדיקת תרבית אין עדות לנוכחות הפטרייה. נשים הסובלות מקנדידה בנרתיק באופן כרוני, לרוב צריכות להמשיך ליטול תרופות אנטי פטרייתיות באופן פומי או בהחדרה לנרתיק במינונים נמוכים על מנת למנוע את הישנות המחלה.
לאחר השבועיים הראשונים של הטיפול התרופתי חשוב לפנות לביצוע בדיקת תרבית על מנת שניתן יהיה לוודא שהטיפול היה אפקטיבי וכי אוכלוסיית הקנדידה חוסלה עד תום. טיפול זה מתאים בעיקר לקנדידה אלביקנס, אך אם מדובר בזיהום של זני קנדידה אחרים, ייתכן כי יהיה צורך לעשות שימוש בתרופות אחרות כמו לדוגמה חומצה בורית הנמכרת בטבליות להחדרה לנרתיק.