קנדידה היא פטרייה שנמצאת בגוף של כל אדם וגם לוקחת על עצמה מספר תפקידים חשובים בניהול התקין של מערכות ותהליכי הגוף.
אלא שהקנדידה היא מקור לזיהום לא פשוט, הכולל תסמינים שהם הכל חוץ מנעימים: כאבים כלליים, עייפות וחולשה, עצבנות ובלבול, קשיי זיכרון, התקפי פאניקה או חרדה ועוד. קנקידה הופכת בתנאים האלה לבעיה שצריך למצוא לה פתרון, רצוי בהקדם האפשרי.
זיהוי מוקדם של הסיבות שהביאו לזיהום הקנדידה, אם ניתן לעשות זאת, יכול להפוך את החיים לפשוטים הרבה יותר. חשיפה לרעלים ולזיהומים סביבתיים מהווה גורם מרכזי לקנדידה, ובה יעסוק המאמר הנוכחי.
כך רעלים מביאים לקנדידה
רעלים וזיהומים סביבתיים עלולים לחדור לגוף שלנו בהרף עין, תוך שהם משתלטים על המערכות השונות בו ומביאים לנזקים משמעותיים. זה עלול להתרחש גם במקרה של פטריית הקנדידה, שבמידה רבה מהווה כר פורה מאד לחיידקים ולמזיקים מכל סוג.
הסיכון הזה רחב במיוחד כאשר יש טריגרים שמאיצים את התפתחות הזיהום, למשל מערכת חיסונית חלשה או שימוש באנטיביוטיקה בכמות גדולה "מדי" שמביאה לפגיעה ולעיתים גם הרס של החיידקים הטובים הנמצאים במעיים. במצב הדברים הזה, ללא הגנה הנמצאת מפני זיהומי הקנדידה, הסיכויים שהיא תתפתח במערכת העיכול שלנו ואף תגיע לאיברים ולאזורים סמוכים הם בהחלט גבוהים.
הבעיה: החשיפה לרעלים היא בהחלט רחבה
התמונה הופכת למורכבת יותר כאשר מתבוננים בשכיחות הגבוהה שהרעלים מוכנסים לגוף שלנו. רעל אמנם נשמע כמו דבר מה ששמור לזיהומים חמורים ונקודתיים מאד, אבל במציאות חלק ניכר ממה שמוכנס גוף שלנו מוגדר כרעל במידה זו או אחרת. זיהומים במזון שאנחנו אוכלים, בעיקר במקומות ציבוריים שאנחנו לא יודעים מה באמת מתרחש במטבחים שלהם (מסעדות, בתי מלון וכן הלאה), עלולים להביא לקנדידה.
אנחנו חיים בעידן בו הסביבה המקיפה אותנו מזוהמת, וגם בכך יש סיכוי להתפתחות של קנדידה: האוויר שאנחנו נושמים ביום יום הוא במידה רבה מזוהם ולא נקי, בעיקר באזורים תעשייתיים. למרבה הצער, חלק משמעותי מאד מאזורי המגורים של מדינת ישראל עונה על ההגדרה הזו.
גורם סיכון נוסף הוא הקרינה, על סוגיה. למרות שהיא לא מקושרת אצלנו לרוב לקנדידה, היא עלולה להשפיע לרעה על הגוף בדרכים שונות וגם להגדיל את הסבירות שהאדם יסבול מקנדידה ומבעיות בריאותיות אחרות.
אז איך פותרים את הבעיה?
החדשות המעודדות הן שיש כיום מגוון די רחב של פתרונות להתמודדות עם הקנדידה, כך שגם אם נפגעים מהזיהום יש עדיין מה לעשות. במקרה של קנדידה שהמקור שלה הוא רעלים וזיהום סביבתי ברור שקודם כל צריך לפתור את המפגעים האלה.
יש לצמצם את החשיפה לרעלים, בין אם באמצעות הוצאה שלהם מהאזור ובין אם תוך שימוש באמצעי הגנה ומיסוך מתקדמים. כך גם במקרה של זיהום סביבתי. כל עוד יש את החשיפה למפגעים האלה הרי שהקנדידה עלולה לחזור, גם אם חושבים ש"מנצחים" אותה.
אי אפשר לדבר על קנדידה בהקשר של רעלים מבלי להתייחס לדרך טיפול בבעיה הנחשבת לנפוצה יחסית, והיא ניקוי מלא של הגוף מרעלים. נקודת המוצא כאן היא שאחד הגורמים העיקריים לקנדידה הוא הצטברות רעלים שונים בגוף: אלו יכולים להיות רעלים המוכנסים אליו באופן נקודתי אבל גם רעלים שהחשיפה אליהם היא הדרגתית ונעשית במשך שנים ארוכות.
לכן באמצעות ניקוי הרעלים ניתן ליהנות משורה ארוכה של יתרונות: להביא לסילוק זיהום הקנדידה מהגוף, לגרום לחיזוקה של המערכת החיסונית, לשפר את האיזון הכולל של הגוף וגם לתרום לו מבחינה נפשית.
