קנדידה היא בין הזיהומים השכיחים ביותר הפוגעים בחולי סרטן הסובלים מנויטרופניה כתוצאה מהטיפולים הכימותרפיים שהם עוברים. הסיבה לכך שאוכלוסייה זו פגיעה במיוחד לזיהומי קנדידה היא שהקנדידה היא אורגניזם אופורטוניסטי.
הכוונה היא לכך שמדובר בפטרייה המתקיימת בסביבתנו הטבעית ורק מחכה להזדמנות שבה המערכת החיסונית שלנו תהיה חלשה מדי ולא תוכל לעכב את ההתפשטות שלה בגוף.
מדוע כימותרפיה גורמת לנויטרופניה?
התרופות הכימותרפיות פועלות נגד תאים הנמצאים בשלבים השונים של החלוקה התאית. אי לכך, הן פוגעות בעיקר בתאים המתחלקים במהירות גבוהה כשמטרת העל שלהן היא לפגוע כמובן בתאים הסרטניים, המתחלקים בקצב מהיר יותר מתאי הגוף הבריאים. עם זאת, ישנם עוד תאים רבים בגופנו המתחלקים בקצב מהיר יחסית ולפיכך הינם בעלי רגישות גבוהה לתרופות הכימותרפיות.
הכוונה היא למשל לזקיקי השיער, תאים שונים במערכת העיכול ועוד. זוהי למעשה הסיבה בגינה חולים אונקולוגים הנמצאים במשטר של טיפולי כימותרפיה סובלים מנשירת שיער ומהפרעות שונות במערכת העיכול. תאים נוספים המתחלקים במהירות רבה באופן טבעי הם התאים המרכיבים את מערכת החיסון, בדגש על הנויטרופילים. כאשר ריכוז הנויטרופילים בדם יורד מתחת לסף מסוים, החולה האונקולוגי מתחיל להיות פגיע מאוד לזיהומים אופורטוניסטיים.
השימוש באנטיביוטיקה בחולי סרטן והסיכוי לזיהומי קנדידה
סיבה נוספת לכך שחולים אונקולוגים סובלים משכיחות גבוהה יחסית של זיהומי קנדידה, קשורה לטיפול האנטיביוטי המניעתי. כאשר ספירת התאים הלבנים יורדת מתחת לריכוז מסוים, החולה הופך רגיש למגוון רחב של זיהומים ולא רק לזיהומים שמקורם בפטריית הקנדידה. אי לכך, נהוג לתת לחולים הנמצאים בסיכון לסבול מזיהומים, סוגים שונים של תרופות אנטיביוטיות כטיפול מניעתי, למזעור הסיכוי שיתפתח זיהום חיידקי.
זה המקום לציין שבנוסף למערכת החיסון, גם לחיידקים החיים באופן טבעי בגופנו ישנו חלק במניעת השגשוג של פטריית הקנדידה. אי לכך, כאשר אוכלוסיית החיידקים נפגעת, האויבים הטבעיים של הקנדידה מתמעטים ויכולת השגשוג שלה משתפרת. בהקשר זה יש לציין כי באופן כללי סוג האנטיביוטיקה הניתן לחולים משפיע על הזיהומים השכיחים הפוגעים בהם.
כך לדוגמה ניתן לראות שבתקופה שבה נעשה שימוש נרחב בבתי חולים באנטיביוטיקה מסוג Ciprofloxacin כטיפול מניעתי נגד התפתחות של חיידקי גרם שליליים, חלה עלייה בשכיחות זיהומים של חיידקי גרם חיוביים.
כיצד ניתן למנוע את ההתפתחות של קנדידה בחולים אונקולוגיים?
את הזיהום הפטרייתי ניתן למנוע על ידי מתן טיפול אנטי פטרייתי מקומי במערכת העיכול לחולים הנמצאים בסיכון גבוה לסבול מנויטרופניה בדרגה 4. הכוונה היא בעיקר לחולים העוברים השתלת מח עצם או חולי לויקמיה למשל. בנוסף לכך, יש לעשות כמובן באופן כללי צעדים למניעת ההתפתחות של הנויטרופניה, שכן הסיכון לחלות בזיהומים עולה ביחס ישר לחומרת הנויטרופניה ולמשך הנויטרופניה. להלן שתי דרכים בהן נוקטים כיום כדי למנוע את התפתחות הנויטרופניה בחולים הנמצאים בסיכון:
- Granulocyte colony-stimulating factor– G-CSF הוא חלבון טבעי הנמצא בגופנו, הפועל כהורמון גדילה. תפקידו של חלבון זה לשפעל תאי אב במח העצם ולגרום להם לשגשג ולהתמיין ליצירת נויטרופילים. בנוסף לכך, חלבון זה משפר את הפעילות של הנויטרופילים הבוגרים. כיום נעשה שימוש בחלבון G-CSF רקומביננטי כמו לדוגמה Filgrastim או Neulastim כטיפול תומך על מנת למנוע את סיבוכי הנויטרופניה.
- הקטנת המינון – נויטרופניה היא הגורם העיקרי המוביל להקטנת המינון של התרופות הכימותרפיות. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבמצב זה הסכנה שבנויטרופניה גדולה מהסכנה שהמשך ההתפשטות של הגידול הסרטני. בנוסף לכך, לא אחת מתקבלת ההחלטה לעכב את מחזור הטיפולים הכימותרפיים הבא עד להתייצבות החולה או לעצירת הנויטרופניה.