רבים לא יודעים זאת, אבל פטריית הקנדידה היא אורגניזם שמתקיים באופן טבעי בחלל הפה של נשים וגברים רבים. ממחקרים שבוצעו בנושא זה, נמצא כי בין חמישים לתשעים אחוז מהאוכלוסייה הבריאה נושאים את פטריית הקנדידה בפה, כשבמקרים האלה מהווה הפטרייה חלק אינטגרלי מפלורת הפה.
בקרב חמישים אחוז מהאנשים, הזן שניתן לבודד מדגימות מחלל הפה הוא קנדידה אלביקנס, אך ישנו מגוון רחב של זני קנדידה שיכולים להתקיים בחלל הפה כשבין היתר מדובר בקנדידה טרופיקליס, קנדידה גלברטה, קנדידה קרוסיי ועוד. סך הכול קנדידה טרופיקליס, אלביקנס וגלברטה מהווים שמונים אחוז מזיהומי הקנדידה בחלל הפה.
מה הם הגורמים לקנדידה בפה?
כפי שציינו, בקרב חלק ניכר מהאוכלוסייה הקנדידה מתקיימת בפה באופן טבעי מבלי לגרום לתסמינים קליניים כלשהם. זאת כיוון שהקנדידה היא אורגניזם אופורטוניסטי. אורגניזם אופורטוניסטי הוא אורגניזם המתקיים בסביבה הטבעית של האדם, המחכה להזדמנות המתאימה כדי לשגשג ולהתרבות באין מפריע. כל עוד לא מתקיימים התנאים האידיאליים עבורו לשגשוג, הוא לא גורם לתסמינים כלשהם, אבל ברגע שבו מערכות ההגנה של הגוף מוחלשות או מתמודדות עם איום אחר, הוא תוקף וגורם לתסמינים שונים.
הקנדידה שמתקיימת בחלל הפה באופן טבעי בקרב בני אדם רבים, יכולה לשגשג ולגרום לזיהום במגוון אוכלוסיות כשבין היתר מדובר בחולים הבאים:
• חולים אונקולוגיים הנמצאים במסגרת טיפולי כימותרפיה וכתוצאה מכך סובלים מנויטרופניה.
• פגים שבאו לעולם במשקל לידה נמוך מאוד ועל רקע זה סובלים ממערכת חיסונית חלשה מאוד.
• חולים הסובלים מתת תזונה או הרעבה וכתוצאה מכך ממערכת חיסונית חלשה מאוד.
• מטופלים המקבלים תרופות לדיכוי מערכת החיסון לקראת השתלת איברים או אחרי השתלת איברים.
• תינוקות הסובלים ממערכת חיסונית לא מתפקדת כתוצאה מהפרעות גנטיות מסוימות.
• חולי איידס, הנמצאים בשלב התסמיני של המחלה.
מה הם התסמינים של קנדידה בפה?
כאשר הקנדידה מצליחה להתפשט בחלל הפה, ניתן יהיה לראות נגעים אדומים או רבדים לבנים נרחבים באזורים שונים בחלל הפה, בדגש על הלשון, החניכיים ותקרת הפה. הרבדים הלבנים או הנגעים האדומים קשים ביותר להסרה שכן הקנדידה מסוגלת להיצמד לרקמות השונות בחלל הפה בעוצמה רבה.
לא אחת הקנדידה גורמת לתגובה דלקתית וכן עלולה להוביל להתפתחות של כאבים בזמן הבליעה, קשיי בליעה, נפיחות בחלל הפה ועוד. בדרך כלל כשהקנדידה גורמת להפרעות בליעה, ניתן להסיק מכך שהזיהום שהחל בחלל הפה הצליח להתפשט ולהגיע ללוע. כמו כן ישנם חולים הסובלים מהתפשטות משמעותית של הקנדידה וממעורבות של הוושט.
כיצד מאבחנים קנדידה בפה?
אבחנה של קנדידה כוללת בראש ובראשונה בחינה של חלל הפה של המטופל וזיהוי של הרבדים או הנגעים האופייניים. בנוסף לכך, חשוב לבדוק האם ישנם גורמי סיכון לפתח זיהום של קנדידה בחלל הפה הרלוונטיים לנבדק וכן יש ליטול דוגמית מאחד האזורים הנגועים בקנדידה לבדיקת מעבדה. ללא בדיקת מעבדה לא ניתן יהיה לזהות את סוג הקנדידה שגרם לתסמינים שמציג החולה.
הדגימה נשלחת לצורך ביצוע של בדיקת תרבית וכן נהוג לבצע בדיקה מיקרוסקופית. במקרים מסוימים יופנה המטופל לביצוע בדיקת ביופסיה (נטילת דוגמית רקמה לבדיקה מעבדתית), כשלרוב מדובר בביופסיה מהלשון.
כיצד מטפלים בקנדידה בפה?
הטיפול בקנדידה בפה כולל שלושה רבדים להלן:
• הטיפול המניעתי – מטרת הטיפול המניעתי היא למנוע את התפתחות הזיהום הקנדידיאלי בחולים הנמצאים בסיכון. אי לכך, ישנה חשיבות עליונה לאתר את אותם חולים הנמצאים בסיכון ולתת להם טיפול אנטי פטרייתי מונע או לנקוט בצעדים שונים להפחתת דרגת הסיכון.
• הטיפול בגורם הראשוני – הכוונה היא למשל להפסקת השימוש באנטיביוטיקה במקרה שבו מתברר כי הגורם להתפשטות הקנדידה הוא טיפול אנטיביוטי או למשל הפחתת המינון של התרופות הכימותרפיות כשמתברר שהגורם להתפשטות הפטרייה הוא פגיעה בתאי הדם הלבנים.
• הטיפול התרופתי בקנדידה – הטיפול התרופתי האנטי פטרייתי כולל סוגים שונים של תרופות כשבין היתר מדובר ב- gentian violet, miconazole, nystatin, amphotericin B ועוד.
