הקנדידה היא פטרייה אופורטוניסטית, כלומר פטרייה המתקיימת בסביבת האדם מבלי לגרום לנזק בשגרה הממתינה להזדמנות לפעולה שבה תוכל לתקוף את הגוף. הזדמנויות כאלו מופיעות למשל כאשר האויבים הטבעיים של הקנדידה מתמעטים.
אויביה הטבעיים של הקנדידה הם החיידקים המרכיבים את הפלורה הטבעית בגופנו בכל אזור שבו מתקיימת הקנדידה. זוהי למשל הסיבה לכך שכאשר אנחנו נוטלים תרופות אנטיביוטיות, עולה הסיכון ללקות בזיהום של פטריית הקנדידה.
בנוסף לכך, נוצרת הזדמנות להתפשטות הקנדידה כאשר המערכת החיסונית שלנו לוקה בחסר. פגיעה במערכת החיסונית יכולה להיות תוצאה של מחלה נגיפית קשה, כמו למשל במקרה של מחלת האיידס, אך לעתים מדובר בדיכוי יזום של מערכת החיסון. זהו המקרה למשל כשמדובר במטופלים לפני או אחרי השתלת איברים, הנאלצים ליטול תרופות שונות לדיכוי מערכת החיסון, על מנת שגופם לא ידחה את השתל.
המערכת החיסונית עלולה להיפגע גם כתוצאה מתזונה לקויה. הכוונה היא לתזונה שלא כוללת את כל המרכיבים הנחוצים לגוף כדי לשמור על תקינות מערכת החיסון ועל שלמות הרקמות המונעות מהקנדידה לחדור לרקמות הפנימיות של הגוף ולשגשג באין מפריע.
אילו חסרים תזונתיים מגדילים את הסיכוי לזיהומי קנדידה?
תזונה לקויה שמגדילה את הסיכון להפרעות במערכת החיסון היא תזונה שלא מכילה מספיק מרכיבים הנחוצים לייצור תאי הדם השונים. בין היתר מדובר בחסרים תזונתיים של ברזל, חומצה פולית וויטמין B12. בנוסף לכך, על מנת שהקנדידה לא תגרום לזיהום, אלא תמשיך להתקיים בגופנו בשקט ובשלום מבלי לגרום לתסמינים קליניים כלשהם, יש לשמור על שלמות הרקמות באזורים בהם היא מתקיימת.
לאור זאת, כאשר אנחנו לא צורכים מרכיבים החיוניים למשל לשמירה על תקינות העור, הרי שאנחנו מעמידים את עצמנו בסיכון לזיהום של פטריית הקנדידה. באופן כללי עור סדוק ופצוע מגדיל את הסיכון לחדירה של קנדידה. זוהי בין היתר הסיבה לכך שחולי סוכרת סובלים משכיחות גבוהה יחסית של זיהומי קנדידה בעור. תקינות העור והרקמות הריריות תלויה גם כן במגוון רחב של מרכיבים תזונתיים כשבין היתר מדובר על ויטמין B6 (נקרא גם פירודיקסין), ויטמין A, ויטמין E ועוד.
לצד על אלה לא ניתן שלא להזכיר את החסרים התזונתיים החשובים ביותר הקשורים לפגיעה במערכת החיסון כשהכוונה היא כמובן לחסר של חלבון וחסר בקלוריות.
באילו מצבים ניתן להגיע לחסרים תזונתיים אלה?
חסרים תזונתיים חמורים שעלולים לגרום לפגיעה של ממש במערכת החיסונית או בשלמות רקמות הגוף מתפתחים בדרך כלל במצבי קיצון כמו לדוגמה כתוצאה מהפרעה פסיכיאטרית הנקראת אנורקסיה נרבוזה. הפרעה זו באה לידי ביטוי בין היתר בפחד קיצוני מפני השמנה, סירוב לשמור על משקל גוף תקין ודימוי גוף מעוות. בשלב מסוים הסובלים מאנורקסיה מפתחים תת תזונה מסוגים שונים, בדגש על תת תזונה של חלבונים ואנרגיה ונמצאים בסיכון מוגבר לזיהומים אופורטוניסטיים.
בנוסף לכך, תת תזונה של מרכיבים ספציפיים שעשויה לגרום לבעיות מערכת החיסונית ניתן לראות בקרב מטופלים הסובלים מבעיות ספיגה במערכת העיכול. בעיות ספיגה יכולות להתפתח על רקע ניתוח בריאטרי מסוג מעקף תריסריון, על רקע דלקת נרחבת במעי הדק ועוד.
האם תזונה עשירה בסוכרים גורמת לזיהומי קנדידה?
לפי הידוע לנו כיום, בניגוד לדעה הרווחת בקרב הציבור הרחב, זיהומי קנדידה לא מושפעים מכמות הסוכרים הפשוטים שבתזונה. יכולת ההתרבות של הקנדידה מווסתת בעיקר על ידי אוכלוסיית החיידקים שבסביבתה הקרובה, שלמות הרקמות ופעילות מערכת החיסון. כל עוד שלושת הגורמים הנ"ל תקינים, גם תזונה העשירה במיוחד בסוכרים לא תגרום לשגשוג יתר של קנדידה.
