ישנן תרופות רבות שמגדילות את הסיכון לסבול מזיהום של פטריית הקנדידה. במאמר שלפניכם נפרט אודות החשובות שבהן.
בגדול ניתן לחלק את התרופות השונות שנזכיר במאמר זה לשתי קבוצות מרכזיות: תרופות הגורמות לחיסול אוכלוסיית החיידקים הטבעית שבגוף, השומרת עלינו מפני שגשוג הקנדידה ותרופות הפוגעות ביעילות מערכת החיסון.
תרופות אנטיביוטיות
על מנת להבין מדוע זה נשים רבות כל כך סובלות מזיהום של קנדידה בנרתיק לאחר שהן מטופלות באנטיביוטיקה, חשוב להבין ראשית שהפטרייה המציקה מתקיימת באופן טבעי באזורים שונים בגופנו ובמיוחד באזור הנרתיק, בו שוררים התנאים האידיאליים עבורה. באופן שגרתי הנוכחות של הפטרייה כלל אינה מורגשת וזאת כיוון שקצב ההתרבות שלה מווסת על ידי מיקרואורגניזמים נוספים השוכנים אף הם דרך קבע בגופנו.
הכוונה היא כמובן לחיידקים הרבים המרכיבים את הפלורה הטבעית בגופנו. כל עוד נשמר האיזון בין אוכלוסיית הקנדידה לבין אוכלוסיית החיידקים, הכל טוב ויפה וללא בדיקות מעבדתיות, לא נוכל לנחש שאנחנו נושאים על גופנו את הקנדידה. הצרות מתחילות כאשר אוכלוסיית החיידקים נפגעת מסיבות כאלו ואחרות. במצב הזה יכולה הקנדידה לשגשג, שכן אויביה הטבעיים כבר לא מעכבים את ההתפתחות שלה.
אחד הגורמים המרכזיים לפגיעה באוכלוסיית החיידקים בגופנו הוא משטר אנטיביוטי, שמטרתו לטפל בחיידקים שגרמו לזיהום. התרופות האנטיביוטיות השונות לא מבחינות בין החיידקים ה"רעים" והמזיקים לחיידקים ה"חיוביים". אי לכך נוצר בקלות רבה מאוד ובמהירות גבוהה מצב שבו לצד החיידקים שגרמו לזיהום בגינו נלקחו התרופות האנטיביוטיות, מחוסלת גם אוכלוסייה שלמה של חיידקים הנחוצים לנו למלחמה בקנדידה.
ככול שהתרופות האנטיביוטיות יגרמו לחיסול של יותר חיידקים, כך הקנדידה תוכל לשגשג בקלות רבה יותר. אי לכך, ככול שהטיפול ניתן לעתים קרובות יותר וככול שהוא פוגע בזנים מגוונים יותר של חיידקים, כך הסיכוי לזיהום של קנדידה גבוה יותר.
תרופות סטרואידיות
אורגניזם המתקיים בסביבתנו הקרובה, הממתין ללא הפסקה לשעת פעולה כדי לתקוף אותנו, נקרא זיהום אופורטוניסטי, כלומר אורגניזם שרק מחכה לנצל הזדמנות מתאימה. אורגניזמים כאלו רק מחכים למשל למצב שבו המערכת החיסונית שלנו תגלה חולשה בשביל לתקוף אותנו באין מפריע. אלו הם פני הדברים בדיוק רב בכל הקשור לפטריית הקנדידה. אי לכך, כל מצב שבו המערכת החיסונית שלנו מדוכאת, יגביר את רמת הסיכון שלנו לחלות בזיהום של קנדידה.
בין התרופות שפוגעות במערכת החיסון שלנו חשוב להזכיר בראש ובראשונה את הסטרואידים. הסטרואידים משמשים לטיפול במגוון רחב של מחלות כמו לדוגמה מחלות חיסון עצמי. מחלות אלו, הנקראות גם מחלות אוטואימוניות, הן מחלות בהן מערכת החיסון יוצאת מכלל שליטה ומתחילה לתקוף את רקמות הגוף או תאי הגוף כיוון שהיא מזהה את מרכיבי הגוף השונים כאויבים שיש לחסל.
מחלות אלו מאופיינות בדרך כלל במהלך הכולל התפרצויות או התקפים, שביניהם מתקיימות תקופות של נסיגה או רמיסיה. במהלך ההתקפים לא אחת טיפול הבחירה כולל שימוש בסטרואידים, הפוגעים ביעילות מערכת החיסון. במקרים רבים השימוש בסטרואידים מאפשר לקנדידה להתרבות באין מפריע. הטיפול הסטרואידי ניתן למשל לחולי קרוהן, קוליטיס כיבית, זאבת אדמנתית מערכתית ועוד.
כימותרפיה והקרנות
תרופות נוספות הפוגעות במערכת החיסון, הגורמות לכך שהקנדידה תוכל להתפשט בקלות רבה יחסית, הן התרופות הכימותרפיות הניתנות לחולים אונקולוגים וכן ישנה השפעה מסוימת על המערכת החיסונית לטיפולים הקרינתיים. הסיכוי לסבול מזיהום מערכתי של קנדידה גבוה במיוחד בקרב הסובלים מממאירויות המטולוגיות, הצריכים לעבור השתלת מח עצם ולשם כך מקבלים טיפולים לדיכוי מח העצם. חולים אלו נמצאים בסיכון גבוה לנויטרופניה וכתוצאה מכך לזיהום קנדידה.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
קנדידה ודלקות אוזניים – מה הקשר בין השניים? ומה עושים כדי למנוע את הקנדידה?
